איך מאבחנים ומטפלים בנחירות ובדום נשימה אצל ילדים

כשההורים חושדים שהילד סובל מנחירות משמעותיות או מעצירות נשימה, השאלה הראשונה היא תמיד "למי פונים קודם?" – והתשובה היא בדרך כלל תהליך מדורג שמערב כמה גורמי מקצוע.

הצעד הראשון הוא בדרך כלל פנייה לרופא הילדים או לרופא אף-אוזן-גרון, שיבדוק את גודל השקדים והאדנואיד ואת מצב דרכי הנשימה העליונות. אם יש חשד לתסמונת דום נשימה חסימתי, ייתכן שיופנה הילד לבדיקת שינה.

בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה) לילדים מבוצעת במעבדות שינה המותאמות לגילאים צעירים, ומודדת את מספר האירועים הנשימתיים, רמת החמצן בדם ואיכות השינה הכללית לאורך הלילה.

כאשר הגורם המרכזי הוא שקדים ואדנואיד מוגדלים, הטיפול המקובל הראשוני הוא ניתוח להסרתם, שמביא לרוב לשיפור משמעותי. במקרים שבהם קיים גם מרכיב של לסת צרה או בעיה במבנה הפה, ייתכן שיומלץ מעקב אורתודנטי או התערבות דנטלית שמטרתה להרחיב את קשת השיניים ולשפר את נפח דרכי הנשימה – במיוחד כאשר הבעיה מזוהה בגיל צעיר, כשעדיין ניתן להשפיע על הגדילה.

הטיפול היעיל ביותר בילדים משלב בדרך כלל רופא ילדים, רופא א.א.ג ולעיתים רופא שיניים המתמחה בהתפתחות הלסת אצל ילדים – כמו ד"ר שירלי חביב, השותפה לעבודה עם פרופ' ירון חביב, המתמחה ברפואת שיניים לילדים.